בניה – מי שלא עושה לא טועה

 להצמיח ישוב חדש באדמת החולות המוקפת ביצה ויצירת יש מאין, אינו דבר פשוט כלל ועיקר, ובעיקר כשחסר הניסיון הדרוש. הפתגם הידוע אומר "מי שלא עושה לא טועה", ראשוני הקריה עשו הרבה ובלחץ זמן. כשהמצב הוא כזה, עושים גם לא מעט טעויות.

עניין אחר היה קצב הבניה. לא כל מי שזכה במגרש החל מיד בעבודת הבניין, במקרים רבים הזוכים במגרשים העבירו את זכויותיהם לאחרים, גם אלה לא מהרו במיוחד, מה גם שלצורך הבניה נדרשו כספים והלוואות שלא בנקל ניתנו ע"י המוסדות הפיננסיים.

הרצון להוכיח שאפשר, גבר על הכל ! להלן מבחר נושאים והחלטות בנושאי בניה, להנאתכם !

תמונת מצב ראשונית.

ביום 20.03.35 צ'רבינסקי: במגדל המים. חדר הברזים גמור. העבודה נמשכת ביציקת קירות הברכה. אפשר לשפוט, שמגדל המים יהיה גמור בתוך חודש וחצי. עבודת הקבלן משביעה רצון. לשים לב לטיח של הברכה כי בזה תלוי חדירת המים מהברכה.

ברשת המים. 6560 % של הצנורות הונחו. העבודה מתעכבת בגלל שהתעלות שנחפרו נתמלאו מים. דויטשר מסכים לעבוד בתעלות אם הועד ישתתף בהוצאות.

בענין הבנינים : עובדים 10 קבלנים ונמצאים בבנין 61 בתים. המצב בעבודה : יסודות 2, עם יסוד 13, עם קירות 20, עם תקרות 26, 6 בתים כמעט גמורים. חומר הבנינים : 28 מסיליקט, 33 מבטון.

לאחר שנתיים ביום 23.03.37, : " להוציא לפועל בזמן הקרוב חגיגת הבית ה 300".

מי מפקח ?

ביום 20.03.35 גורפינקל : הפקוח הטכני הולך ומשתפר, הקבלנים נשמעים לנו אחרי שנוכחו שהפקודות שלנו לתקונים אינם ניתנים להשתנות. יש צורך להכניס סדר בהכנת החומר לקונסטרוקציות, הכנת החומר על ידנו גוזל זמן רב ופוגע בהשגחה הטכנית.

צרבינסקי : ההפרעות נגרמות ע"י החברים שבאים ללא זמן קבוע לקבל אנפורמציות והתיעצויות. אם הועד מעונין בהוצאה לפועל של 50 הבתים בצורה מאורגנת, להכין את התכניות תיכף ומיד, כדי שלא תהיה הפסקה באמצע.

בכרך : הקהל פונה למי שהוא מוצא וזה לא בסדר. צריך איש אשר ירכז ויכוון את העבודה באופן שטתי ומסוים. אם עבודת הבנין תתרחב ספק אם הפרסונל בהרכבו הנוכחי יוכל לפקח על מהלך הבנין כהוגן.

 סליחה טעות !

 ביום 03.04.35 ורשיצקי : "הנני להגיד שנגשתי לבנות את ביתי. חפרתי את היסודות בעומק מגרשי מכיוון שרציתי להשאיר מקום כלפי החזית בשביל גנה. לפי שגינצבורג אמר לי, היה עלי להתרחק מגבולות המגרש מכל צד 3 מטר ולפי זה התרחקתי בשטח. על פני הבקורת של גינצבורג התחלתי לצקת את היסוד, אולם כשזקוק הייתי לתכניות נוספות בקשר לבית ופניתי למשרד הטכני, התברר שלא העמדתי את הבית על המקום הנכון. אני מוכרח להרוס את העבודה שנעשתה מחוץ לשטח המקובל מה שגורם לי הפסד מינימלי של 40 לא"י, והואיל ואני הסתמכתי על המשרד הטכני בראשותו של גינצבורג, והיות שהקלקול הזה נעשה באשמתו, אני פונה להנהלה שתשפיע על גינצבורג שיחזיר לי את ההפסד.

החלטה – לברר את הענין ולהודיע באשמת מי נעשתה השגיאה הזאת.

 ביום 10.04.35 ככה יעשה לאיש…!

 1. להודיע לפרידמן שאחרי שלא נשמע להתראתנו להכנסת הכסף שהוטל עליו, שהמגרש שלו נמסר לאחר.

2. אותה הודעה לשלוח להוכמן.

3. להודיע למנדלסון שנותנים לו זמן עד 25 באפריל להכנסת הכסף ואם לא יכניס, יחשב למוצא מהאגודה באופן אוטומטי.

4. לשלוח התראה לגינצבורג להכניס במשך 7 ימים את 40 הלא"י, אחרת יופקע ממנו מגרשו.

 אופס, עוד טעות!

 ביום 19.05.35 קפלן : רוזומינסקי, בגורלו נפל מגרש ידוע, עשה תכנית והתכונן לבנות, פתאום הודיעו לו מהעיריה שהמגרש הוא צבורי ואינו בא בחשבון לבנין פרטי. על ההנהלה לטפל בענין ולהחזיר לו את זכותו על מגרשו.

 למה לא בונים ?

 ביום 22.10.35 לאחר שהובא לדיון מצב הבנין בשכונה והוברר שחלק מבין החברים איננו מתכונן כלל לבנות, מחליטים לאחוז באמצעים נמרצים כלפי הנחשלים. לפנות ל-5 חברים אשר לפי דעת ההנהלה הם בעלי יכולת כספית, שיגשו במשך 10 ימים לבנות, אחרת המגרשים יופקעו וימסרו לאחרים בלי דחיות נוספות.

 מנסים להשתחרר.

 ביום 04.06.35 חסיד : יש להפריד את הפקוח מהועד כי החברים לא יחפצו לשלם הפקוח בין כה וכה.

ברקוביץ : מהפיקוח אין להרויח כספים, לחייב את החברים כמה שהפקוח יעלה. אלה שלא משתתפים בפקוח של הועד אינם צריכים לשאת בפקוח שנעשה בשביל אחרים, בפקוח עליון לחייב את כולם. על הועד להסתלק מענין הפקוח כי האחריות כבדה והפקוח אינו בסדר.

בריטמן : הפקוח דורש עיון זהיר, מציע לבחור בועדה בת 3 שתטפל בשאלה ותביא את מסקנותיה בפני ההנהלה.

 "ליקויים" ?

 ביום 23.06.35 זקס : יש חוסר מים מתמיד, בכלל אין השגחה, אין שרות סניטרי, שאלת ביה"ס, מרפאה, מאור ברחובות, תחבורה, אין סככה ע"י הרכבת להסתתר משמש או מגשם. כרגע גרות בשכונה 24 משפחות אבל בזמן הקרוב יעלה המספר ל100 משפחות.

 מאיימים !!!

 ביום 26.06.35 א. התראה אחרונה לאנשי הרחוב הראשי שעדין לא הראו סימני פעולה ביחס לבנין, לגשת לבניה במשך חודש ימים. אחרי הזמן הזה יפקיעו מהמפגרים את מגרשיהם.

ב. התראה לבעלי המגרשים ביתר הרחובות לגשת לבניה במשך חדשיים ואם לא יבנו יפקיעו מהם את המגרשים.

ביום 07.05.36, שוב מתריעים ושוב מאיימים בהפקעה, כל האמצעים כשרים.

מצמצמים בפיקוח.

 ביום 27.04.36 במסגרת ה"קמוצים" בתקציב והקשיים בגביית המסים, מנסים לצמצם בשכר המפקח על הבניה צ'רבינסקי.

ברקוביץ : אי אפשר לעזוב את הקריה בלי הנדסה לגמרי, ביחוד עכשיו בזמן בנין ביה"ס.

פרוש : את ההוצאה של הפקוח להטיל גם על שרותים אחרים, לבא בדברים עם צ'רבינסקי להקטנת זמן עבודתו.

לוטרשטיין : אין עבודה של יום שלם. להעסיק אותו בחצאי ימים ובהתאם להקטין משכורתו.

אטקס : ברור שמשכורתו של 25 לא"י לחודש היא גבוהה מאד ולמעלה מכוחותינו לשלמה.

לוטרשטיין : יתעסק בפרקטיקה פרטית כשלא יהיה עסוק אצלינו.

אלנבוגן : שצ'רבינסקי יעבוד רק חצאי ימים ובתנאי שימלא את התפקידים כדרוש.

ביום 04.05.36, ברקוביץ : על ביה"ס מוכרחים להשגיח ואין זה אסון אם הבנין יעלה עוד 30 לא"י ובלבד שתהיה עבודה טובה. להציע לו משכורת של 20 לא"י לחודש, החצי מזה יוזקף על חשבון בי"הס.

מחליטים לפנות לצ'רבינסקי בהצעה זו למשך 3 חודשים, בהדגשה כי השכר לעבודה בימים שלמים ולא מובטחת לו עבודה לאחר מכן.

ביום 14.06.36 מסתבר כי "התפשרו" על 22 לא"י. כעת הוא מבקש "העלאת שכר מתקנת" של 3 לא"י. תשובת ההנהלה שלילית ומאחר והעבודה פחתה, יסיים תפקידו בתוך 3 חודשים. בסמוך למועד שנקבע, ביום 24.06.36, מתקיימת ישיבה ומתקבלת החלטת פשרה.  במקום פיטורין ייצא צ'רבינסקי לחופשה עד שתחלנה עבודות בית הכנסת, בינתיים ההנהלה תפקח על בנית בי"הס.

  מים בששון.

 ביום 01.12.36 חורף וגשם, צ'רבינסקי מדווח : הסיבה לחדירת מים בבית הספר, מפני שהרצוף במרפסת מסודר באופן ישר לפי פלס מים, בלי שפוע אין מוצא למים. לדעת האדריכל לב לא היה חשש שמי הגשמים יחדרו מצד זה של המרפסת. אין להאשים את קבוצת "אנק". גורם שני הוא העדר מרזב שרק לפני ימים התחלנו לסדרו. הכרחי לעשות חורים בקיר המרפסת שדרכם יצאו המים. עומדת השאלה האם לעשות ספים לדלתות.

החלטת ההנהלה : לקדוח חורים, לסדר מרזב ולדחות את נושא הספים לדלתות עד לבדיקת התוצאות. כמו כן : "לדרוש מקבוצת "אנק" לכסות את התפרים בגג ביוטא וברוחב של מטר אחד".

 ביטול חוזי הבניה

 ביום 05.11.41 "מכתב הקק"ל לבטל את כל החוזים של בעלי מגרשים שטרם נגשו נגשו לבנין בתיהם בקריה".

סגל : "מציע לדחות את הדבר הזה עד אחרי המלחמה. השאלה היא רצינית. אם יבטלו את החוזים תצטרך האגודה להחזיר את הכספים לבעלי המגרשים".

סוכובולסקי : "מציע להזמין את בעלי המגרשים".

מחליטים "לכתוב לקק"ל שאנו מתנגדים בהחלט לבטול החוזים ומבקשים לדחות את הדבר עד אחרי המלחמה".

 מי שלא בנה – מגרשו יופקע !

 ביום 24.11.46 גרושקביץ : "מקריא מכתב הקק"ל מיום 17.11.46 עם רשימה מפורטת של המגרשים הפנויים בקריה שהקק"ל רוצה להגריל אותם בשביל מועמדים חדשים, שיתחייבו לבנות עליהם".

ביום 11.12.46 גרושקביץ : "הקק"ל מודיעה על הפקעת מגרשים של אנשים שזכו בהם לפני הרבה שנים בהגרלה, אבל לא עשו חוזים ועוד לא בנו עליהם".

פרידמן : "מעורר את השאלה של מגרשים ששייכים לאנשים הרבה זמן ומסיבות ידועות לא בנו עד עכשיו, אבל עכשיו הם מוכנים לבנות. מציע להגן עליהם בפני הקק"ל".

גרושקביץ : "יש לדון בכל מגרש לחוד ויש לנו חומר אינפורמטיבי מפורט על כל אחד מהמגרשים". כך מחליטים.

 ספסרות מגרשים – סוף!

ביום 21.07.46 קצנלן : "בזמנו קבלנו החלטה שהמגרשים בקריה מיועדים לבנין ולא לספסרות ומקח וממכר. נמצאו חכמים שידעו למצוא תרופה נגד ההחלטה: הם נכנסים בהסכם חשאי עם בעל המגרש והקונה בונה בית על מגרשו. אחרי גמר הבניה מעביר אותו לקונה, לא בתור מגרש אלא בתור בית. בעד המגרש מקבלים מחירים מופרזים ועושים מההחלטה שלנו אפס וכלום. להודיע שכל מי שרוצה לקנות נכס דלא ניידי בקריה, עליו לפנות לועד, באופן אחר לא נאשר העברת נכסים".

זזובסקי : "מתנגד להצעה. תהיה לזה השפעה קשה על הבניה בקריה ונבוא לידי שיתוק הבניה".

מחליטים "לפרסם בעיתונים אזהרה, שאלה הקונים נכס בקריה שלא באמצעות הועד, שמים כספם על קרן הצבי".

 

ביום 14.04.47 על סדר היום "בעלי מגרשים פנויים שלא בנו עליהם עד היום הזה, למרות האזהרות ששלחנו להם בנידון". החלטה "לשלוח אתראות סופיות באחריות לחסיד, ליובין, קליסקר, רוזנצוויג, רפאלי, לישטיג ל, לישטיג י, ומכתבי הפקעה לקולודני, ולחימו".

 ארגון המובילים מפקיע מחירים

 ביום 24.08.47 הנושא "שאלת ארגון ההובלה בקריה המרשה לעצמו מעשי כפיה ומונופוליה". החלטה "להזמין פגישה".

ביום 28.08.47 פגישה עם ארגון המובילים, קפלן : "אנו מצווים לשמור על האינטרסים של החברים ואם הארגון שלכם כופה את רצונו על הבונים ומכריח אותם לשלם יותר ביוקר זה נגד האינטרסים של החברים ומשפיע לרעה על התפתחות הבנין בקריה. הזמנו אתכם לשם בירור שאלה עקרונית והיא, האם המחירים שאתם דורשים יותר יקרים המחירים בשוק?".

לוין : "המסקנה שלכם על יוקר המחירים נובעת מזה שאתם משווים עם המחירים בחיפה. הנהגים בחיפה נמצאים בכל רע, מסיבה שישנן קבוצות נהגים שהנהגות אינה עיקר פרנסתם, וכדאי להם להוריד המחירים למטה מהמינימום". מפרט את עלויות רכישת החמרים והובלתם ואומר : "הקבלנים לא מתלוננים עלינו ולהיפך שבעים רצון מאתנו. בעבודות גדולות איפה שישנם סיכויים לרווח אנו נותנים הנחה". "בנוגע לקבלת חברים חדשים לארגון ההובלה, יש עכשיו שותפות של 18 עובדים ו18 מכוניות, אין אפשרות לפי היקף העבודה לקבל עוד חברים".

וואהל : "בכל זאת יש הבדל גדול בין חיפה ומוצקין. אתם לא רוצים לקבל לארגון שלכם בן אדם ממוצקין"

קפלן : "יש הצדקה להבדל מחירים בין השוק היהודי והערבי. אין הצדקה בהבדלי מחירים בין מקום למקום בשוק היהודי. באיזה אופן אפשר לכפות על תושב מוצקין לשלם מחירים יותר גבוהים מה שמשלמים בחיפה? שמעתי שאתם עושים מעשי חבלה לזה שלא מסכים לשלם לכם ביוקר ולהשתמש בכם. על סמך מה אתם מרשים לעצמכם לעשות דברים כאלה?".

דן : "אני שואל אם בכלל יכול ארגון לסגור את עצמו ולעשות מונופולין. אם יבוא עוד מישהו, לא לקבל אותו?".

לוין : "אני לא יודע ממי באה התלונה על מעשי חבלה מצדנו, אם מצד בעלי הבתים או הקבלנים. אם יתברר שעשינו מעשי חבלה אנו מוכנים לשאת בכל האחריות ולשלם כל קנס שיוטל עלינו".

רזמן : "אני בעד ארגון אבל ארגון פירושו מקיף. שיש מי שהוא שאומר זה תעשה וזה אל תעשה זה שלך וזה לא שלך".

מחליטים "באופן פרינציפיוני" להקים ועדה לשם פיקוח והסדרת היחסים בין האגודה לארגון.

המשך יבוא