פישל ברייטמן
יו"ר ההנהלה הראשון (הנבחר) של קרית מוצקין.

ביום 27.08.1934 (חודש וחצי לפני הנחת אבן הפינה לשכונה), יוצא מאת וועד שכונת מוצקין מכתב אל הנהלת הקרן הקימת לישראל. מספר המכתב 12187 וזו לשונו:

הננו בזה להפנות את תשומת לבכם כדלקמן:

  1. א. מהיום ואילך יופיע לפניכם בכל הענינים הנוגעים לשכונת מוצקין-ועד השכונה העממית אגודה שתופית בע"מ, חיפה. אגודה זו נרשמה כחק אצל רושם האגודות השתופיות ב-1 במרץ ש.ז. את תקנון האגודה הננו מצרפים לזה.
  2. ב. בתוקף האספה הכללית שהתקימה ב-15 במאי ש.ז. נבחרה הנהלה חוקית לשכונה הנ"ל המורכבת מ-7 חברים: 1) פ. ברייטמן, 2) א. ברקוביץ, 3) א. גוירצמן, 4) י. זק 5) ש.פ. פרונמן, 6) ח. צרניבסקי, 7) ד"ר ריסקין. למזכיר האגודה נתמנה מר צבי נפחא.
  3. ג. הנהלה זו בחרה במר ברייטמן ליו"ר ובמר ח. צרניבסקי לסגנו.

הוחלט כי בענינים כספיים 2 חתימות מ-3 אלה : פ. ברייטמן, ד"ר א. ריסקין, א. גוירצמן – בצרוף חתימתו של המזכיר נפחא תחייבנה את האגודה, בקורספונדנציה – חתימתו של אחד מחברי ההנהלה הנ"ל עם חתימתו של המזכיר מספיקות.
הננו מבקשים מקהק"ל שתרשום לפניה את תוכן מכתבנו זה ולא לנהל שום מו"מ והסכמים, ולוא זמניים עם יחיד או קבוצים בעניני שכונתנו מבלי הסכמתנו המפורשת למפרע בכתב. אחרת תגרמו נזקים לכם ולנו.

מי הוא אם כן פישל ברייטמן שנשכח או אולי "הושכח" מהזכרון הקולקטיבי ?
פישל נולד בטרניסקה אוקראינה בשנת 1887. שם נישא ליינטה ונולד בנו ישראל. בשנת 1927 עלתה המשפחה ארצה והתגוררה בחיפה בהדר הכרמל. לפרנסתו, עבד פישל בבנק הלוואה וחסכון בסניף המרכז המסחרי בעיר התחתית בחיפה.

לאחר תקופת מה, משנחשפו דעותיו ואמונותיו הפוליטיות, פוטר פישל מעבודתו בשל השתייכותו לתנועת הימין הציוני ה"רוויזיוניסטית", שהאמינה בתורת "ארץ ישראל השלמה" או במילים אחרות "שתי גדות לירדן". תנועת האם של ארגוני האצ"ל והלח"י ולימים מפלגת הליכוד. תפיסת עולם שבלשון המעטה לא הייתה אז הפופולארית ביותר בקרב האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל שברובה הייתה סוציאליסטית, מאורגנת היטב בארגונים מבוססים כגון הסתדרות העובדים, מזוהה עם מפא"י ההיסטורית לימים תנועת העבודה.

ראשית דרכו הציבורית הייתה בשנת 1933 משנבחר להיות מחליפו של ד"ר אהרון ברט, יו"ר תנועת "המזרחי".

משהוחלט להקים שכונה לחברי ארגון המעמד הבינוני שחבריו אידיאולוגית לא היו משויכים להסתדרות העובדים, היה פישל בין ראשוני המועמדים להתיישב בשכונה. ביתו נבנה בשד' השופטים דאז, 54. כאן נפטרה רעייתו יינטה בטרם מלאו לבנו ישראל 13 שנים.

מתוך הפרוטוקולים שבידינו (ראה כתבה נפרדת בענין (מ')), מצטיירת תמונה לפיה ניהל ברייטמן את ענייני השכונה או לפחות את אופן קבלת ההחלטות בהנהלה ביד רמה, חלק נכבד ביותר של ההחלטות התקבלו על פי דעותיו, הוא מצטייר כמי שמלתו ודעתו הייתה המילה הנחשבת והאחרונה. בעיקר בנושא המאבק על אוטונומיה ניהולית של השכונה אל מול ארגון המעמד הבינוני והנהלת הקק"ל.
בתקופתו, נחפרה באר המים, נסלל הכביש הראשון, נבנה מגדל המים, הוחל בבניית בית הספר הראשון ועוד.

ביום 19.05.35 נבחר שוב וכסגנו נבחר א. גרושקביץ. בישיבה מיום 13.11.1935 מתפטר פישל מההנהלה ומתפקידו כיו"ר על רקע מחלוקת חריפה בנושא שיטת חלוקת זכויות לחנויות בקריה. במקומו מתמנה לתפקיד סגנו גרושקביץ. בחודש מרץ 1936 לאחר אסיפה כללית ובחירות, מקבל את אמון הציבור וחוזר לכהן כחבר הנהלה אך לא כיו"ר. למעט שתי תקופות היעדרות קצרות מישיבות ההנהלה, מעין "החרמה" עקב עימותים עקרוניים ואישיים, הוא מכהן כחבר הנהלה עד הקמת המועצה המקומית בשנת 1940 ואף נבחר לתקופת כהונה אחת כחבר מועצה.

בשנת 1957 נפטר פישל ברייטמן והוא בן 70.